המייק-אובר הגדול של שרת המשפטים – רפורמת חדלות הפירעון יוצאת לדרך

שרת המשפטים: " "פינוי-בינוי" להליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל. הרפורמה החדשה שמה דגש צדק חלוקתי- שיקום חייבים, סיוע למגזר העסקי, ייעול תהליכים, צמצום ביורוקרטיה ויצירת בסיס חדש ונכון יותר לעבודה"  

שרת המשפטים פרסמה היום את תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ה-2015.

מטרתה של הרפורמה היא להביא לשינוי מבני מהותי בדרך הטיפול ביחידים וחברות אשר נקלעו לקשיים כלכליים ולא עמדו בתשלום חובותיהם.

כיום קיימות שתי בעיות מרכזיות בנושא זה: 
• מנגנוני חדלות הפירעון ופשיטת הרגל מיושנים ומסורבלים, ואינם משיגים את המטרה לשמה הם מיועדים.
• חייבים כיום נשארים במשך שנים בתהליכי הוצאה לפועל, בלא יכולת להתקדם הלאה בחייהם, להבריא ולשקם את עצמם. רבים חוששים כיום לפנות לתהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון מהשם הרע והתדמית השלילית, וכן מהליכים המסורבלים והארוכים. באופן זה חייבים רבים נשארים במערכת ההוצאה לפועל מבלי יכולת אמיתית להתקדם, לשלם את חובם, בעוד שחובותיהם הולכים וגדלים.

כתוצאה מכך יש יותר חברות כושלות, עובדים רבים מפסידים את מקומות העבודה שלהם, משקיעים חוששים להשקיע בחברות, חייבים נשארים בתהליכי הוצאה לפועל ללא מוצא ואין צדק בחלוקת הכספים במסגרת סדרי הנשייה.

לכן, היה צורך ביצירת רפורמה מחודשת אשר תענה על כלל הצרכים.

הפתרונות שמציע החוק החדש:

1. התייעלות: הגברת הודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הביורוקרטי.
בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה יעבדו בצורה מתואמת. תיקים של חדלות פירעון של יחידים יעברו לאחריות בתי משפט השלום והכונס הרשמי, ואילו תהליכים של חברות ותאגידים יישארו תחת חסות בתי משפט מחוזיים. באופן זה, יתייעלו התהליכים, יסייעו בצמצום הביורוקרטיה הקיימת ויספקו שירות טוב יותר לחייבים.
הצעת החוק תיצור מסלולים מהירים ויעילים יותר לניהול ההליכים, כולל מסלולים שאינם מצריכים מעורבות של בית משפט.

2. שינויים מהותיים:

א. השמת דגש על שיקומו הכלכלי של החייב- שיקומו הכלכלי זוקף את גבו של החייב היחיד, תורם לסביבתו האישית והכלכלית, משרת את טובת הנושים, מסייע לכלכלת המשק וכן מקדם גם ערכים חברתיים נוספים כגון סיוע לחלש, האמונה במתן הזדמנות שנייה וכדומה.

על כן, הליכי חדלות הפירעון יתמקדו בשיקום החייב היחיד במידת האפשר.

כמו כן, הדין החדש מבקש לשנות את הצורה בה אנו תופסים "פושט רגל".

חייב אשר יכנס למסלול של חדלות פירעון ידע בשלב מוקדם מאד מה התהליך אותו הוא מתבקש לעבור על מנת לזכות בהפטר חלקי או מלא של חובותיו. תכנית כלכלית מפורטת תבנה לחייבים, ובאם יעמדו בתכנית זו, יצאו תוך זמן מה לדרך חדשה, ללא הוצאה לפועל וללא חובות.

ההצעה כוללת גם אפשרות לחינוך פיננסי, על מנת להבטיח מתן כלים לחייבים שימנעו מהם לשוב על הטעות שהביאה אותם לחדלות הפירעון.

בכל הנוגע לתאגידים, קובע החוק כי עדיף לשקם חברות על פני פירוקן. החוק בונה תשתית שמטרתה למנוע את קריסתם המלאה או החלקית של תאגידים, המביאה ל"תספורת" לנושים. כל זאת, באמצעות יצירת הליכים מיוחדים המאפשרים לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית, לפני התמוטטות החברה, לצד הטלת חובות על הדירקטורים בחברות.

ב. הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים:

הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך, תכליתם של הליכים אלו היא להגדיל את ערך נכסי החייב ולהקטין את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מהליך חדלות הפירעון.

בין היתר ייצור החוק חלוקה צודקת יותר של החוב בין הנושים. החוק המוצע מבקש לסייע לנושים הקטנים, אלו שכיום נאלצים לקבל רסיסים מן החוב הכללי שמתחלק בין המדינה והנושים המובטחים – שהם לרוב בנקים ונושים חזקים אחרים.

לשם כך, מבקשת ההצעה לבטל את העדיפות שניתנת למדינה בהחזרת כספי החוב ובמקביל מצמצמת את הסכומים המוחזרים לנושים המובטחים.

מהלך משולב כזה יביא לכך שחלק גדול יותר מהכספים שנותרו לחייב יועברו מעתה גם לנושים ה"רגילים" – ספקים, אנשים פרטיים אחרים ונושים כמו נושים נזיקיים שנפגעו ממעשיו של החייב.

ג. התאמה למציאות הכלכלית המודרנית.

שרת המשפטים, איילת שקד: "ישנה חשיבות רבה לדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי מקצועיים וראויים, אשר יקנו ודאות לשוק ויתאימו לסביבה הכלכלית בה הם פועלים. יש פה תהליך של "פינוי בינוי" להליכי חדלות הפירעון ופשיטת הרגל. הרפורמה החדשה חדשנית ומותאמת מציאות, שמה דגש על שיקום החייב, מצמצת את הבירוקרטיה ומייעלת את המערכות. הרפורמה, בין היתר, תדאג לשיקום החייב חדל הפירעון, ובכך תסייע לחברה טובה יותר ערכית וכלכלית. התפיסה היא כי פושט רגל אינו עבריין, לעיתים הוא נקלע למצב ביש- ויש לסייע בידו לחזור למוטב".

להמשך קריאה בנושא לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>