שרת המשפטים בנאום באזכרתו של השופט עדי אזר

שרת המשפטים נשאה היום דברים בטקס האזכרה לזכרו של השופט עדי עזר.

בדבריה, השרה התייחסה לתקרית בתחילת החודש במסגרתה רוסס גרפיטי על בית המשפט העליון.

כמו כן, פנתה השרה לשופטים שנכחו בקהל וסיפרה על הקמתה של עדה שתפקידה  להתמודד עם הפגיעה בנושאי משרה ציבורית.

אלו עיקרי הדברים שאמרה השרה בטקס: 

"הרצח הפוליטי הראשון בהיסטוריה היהודית הוא הירצחו של גדליה בן אחיקם, נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים על תושבי יהודה.

 

בעקבות הירצחו ברחו תושבים רבים מיהודה למצרים. לפי מקורות שונים במסורת היהודית פסק כליל היישוב היהודי בארץ בעקבות הרצח ובריחת התושבים, עד לשיבת ציון.

 

רצח פוליטי   זהנחשב לאסון היסטורי בהיסטוריה היהודית ולסוף תקופת הבית הראשון. רצח שהפך ליום צום, יום תענית לדורות….

 

הרצח שביצע נתניה בן אלישמע חמור ביותר, לא רק מתוך כך שהוא רצח אדם ומנהיג, אלא מתוך כך שעשה זאת בעורמה, תוך כדי שהוא אוכל בביתו. התורה ממסגרת מקרי רצח הנעשים בעורמה כחמורים במיוחד:"… וכי יזִד איש על רעהו להרגו בערמה - מעם מזבחי תקחנו למות" (שמות כא(.

 

אלפיים ארבע מאות שנה לערך לאחר הרצח הזה התבצע הרצח הראשון של ראש ממשלה בישראל, רצח רבין. וכמו רצח גדליה בן אחיקם, גם לרצח זה היו השפעות נרחבות על החברה היהודית הישראלית. רצח שהותיר עד היום עקבות מדממים וחברה מפולגת.

 

ואז הגיע הרצח הראשון של בכיר במערכת המשפט בישראל.

 

עדי אזר, רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב, נרצח על ידי בן עוולה ליד ביתו. רצח שלימים יפוענח ויכה תדהמה רבה בישראל. אסיר אשר שלח אסיר עולם אחר לרצוח בכיר מערכת משפט בישראל, על מנת שיוכל לנצל את המידע והראיות שברשותו בכדי להשתחרר מוקדם יותר מהכלא.

 

לאזר, כך הסתבר, לא היה קשר לרוצחים והוא נבחר באופן אקראי. קורבן למזימות אפלות. קרבן לרצח בערמה.

 

שב ראש ועדת הכנסת לשעבר, חבר הכנסת רוני בר און, אמר על הרצח של אזר כי " הדבר מערער לחלוטין את הנורמות החברתיות והשלטוניות בישראל".

 

רצח הוא רצח, ודינו של רוצח הוא מאסר עולם. רצח של כל אדם יערער את עולמם של קרוביו וירעיד את אמות הסיפים. כל מעשה רצח מגביר את הרקבון בחברה. אך כמו שראינו ברצח גדליה בן אחיקם, ברצח רבין וכפי שראינו במקרה של השופט אזר, למעשי רצח של נבחרי ציבור, של עובדי ציבור יש השלכות חברתיות ושלטוניות רבות.

 

אך אין "צורך" להרחיק לכת. לא רק למעשי רצח השפעה שכזו על החברה שלנו. די בשימוש בכח, אלימות ואיומים כדי לערער את בסיס חברתנו. והכוח, אינו בהכרח פיזי. הוא לעיתים כוחה המחריב של המילה. כך למשל ראינו בפרשיית תת ניצב אפרים ברכה ובסיפורו העצוב של אריאל רוניס.

 

פרשיה זו רק נתנה גושפנקא למה שכבר ידענו- "חיים ומוות ביד הלשון". בעקבות פרשייה זו ובעקבות האלימות הגוברת ברשתות החברתיות, תופעת השיימינג המכה גלים וכן האיומים ההולכים וגוברים על נציגי ציבור, ובינהם שופטים ובעיקר שופטי משפחה ונוער,  הקמתי וועדה בראשותה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל שתפקידה לבחון את הגבולות שבין חופש הביטוי לחופש השיסוי.

 

לצערנו, ניצול ושימוש לרעה בכוח מול נבחרי ציבור ועובדי ציבור נעשים לשכיחים, כפטריות אחרי הגשם.

 

במערכת המשפט בלבד חלה עלייה של ממש בשנים האחרונות בניסיון להלך אימה על שופטים. אפשר לציין מספר ניסיונות חיסול של פרקליטים, או ניסיונות פגיעה בתדמיתם של שופטים, רשמים ופרקליטים ושל מערכת המשפט כולה. די בגרפיטי שחור על כותלי בית המשפט העליון כדי להבין כי המטרה סומנה וכי הקווים האדומים נחצו. באופן אירוני ניתן לומר כי הכתובת על הקיר.

 

מקרים לא מעטים, כאלו שפורסמו וכאלו שלא מציבים את גורמי אכיפת החוק והרשות השופטת בקו האש.

 

על מנת שתוכלו לשפוט ללא מורא, על מנת לאפשר לכם סביבת עבודה בטוחה ובכדי להבטיח את עצמאות שפיטתכם, שהיא ערך עליון וחשוב בדמוקרטיה הישראלית, הקים משרד המשפטים וועדה שתפקידה להפעיל פעילות רב מערכתית במטרה להתמודד עם הפגיעה בנושאי משרה ציבורית.

 

כמו כן פועלת הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים אל מול ספקי תוכן שונים באינטרנט על מנת להסיר תכנים פוגעניים מהרשת.

 

דמיו של השופט אזר זועקים אלינו מן האדמה וקוראים לנו לא להיות שאננים, לפעול להגן ולבצר את ביטחונם של אזרחנו ושל נבחרי הציבור.

 

סיפורו של עדי אזר יהיה לדיראון עולם, אסור שיתרחש בשנית.

 

"ארץ אל תכסי דמו".

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>