הוועדה לשוויון בנטל- חוק שירות בטחון

רקע

עם קום המדינה הורה דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, לדחות את גיוסם לצבא של מאות תלמידי ישיבות אשר "תורתם אומנותם". הטעם למהלך זה היה הרצון לשמור על עולם התורה.
ברבות השנים הורחב ההסדר וכיום מכסת התלמידים מונה עשרות אלפים.

עם הרחבת השימוש בסמכותו של שר הביטחון להוציא צווים פרטניים לדחייה או פטור מהצבא, החלו העתירות לבית המשפט העליון כנגד הסדר דחיית השירות של בני הישיבות.

בשנת 1999 נקבע על ידי בית המשפט העליון כי שר הביטחון נעדר הסמכות החוקית להעניק באופן קטגורי דחיית שירות מעין זו לבני הישיבות, וכפועל יוצא מכך, יש לעגן את הסדר דחיית השירות בחקיקה ראשית. בכך התגלגלה הסוגיה המורכבת לפתחה של כנסת ישראל לראשונה.

ב-2002 נתקבל בכנסת חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורם אומנותם, הידוע בשם "חוק טל".
בפברואר 2012, בית המשפט פסק ברוב דעות כי אין באמצעים שנקבעו בחוק כדי להגשים את תכליותיו. לפיכך נקבע כי החוק אינו חוקתי ועל כן, הכנסת לא תוכל להאריכו במתכונתו הנוכחית, לאחר שתוקפו יסתיים ביום 1.8.2012.

לאור כך, התגלגלה הסוגיה פעם נוספת לפתחי הכנסת. על שולחן הכנסת הונחו שתי הצעות חוק ממשלתיות: הצעת חוק לתיקון חוק שירות ביטחון  והצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות, אשר גובשו על ידי ועדת שרים בראשות השר יעקב פרי. לאחר שהכנסת אישרה את הצעות החוק בקריאה ראשונה, הוקמה בכנסת ועדה מיוחדת בראשות חברת הכנסת איילת שקד שהכינה את הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

הוועדה דנה כשבעה חודשים בהצעת החוק, קיימה מעל לחמישים דיונים, שמעה מומחים ולאחר דיונים ממושכים ונרחבים נרקמו תיקון 19 לחוק שירות ביטחון, והצעת חוק שירות לאומי-אזרחי.

עיקרי החוק

 הצעת החוק בנויה כהליך דו-שלבי, המבוסס על שתי תקופות: "תקופת ההסתגלות" ו"תקופת הקבע".

תקופת ההסתגלות

זוהי תקופת הכשרה לתקופת הקבע. אורכה כשלוש שנים, עד יוני 2017. בזמן זה לא תוטל עדיין חובת גיוס, ודחיית שירותם של תלמידי הישיבות תתאפשר.

בתקופת ההסתגלות ייקבעו יעדי גיוס מדורגים, אף שבתקופה זו אין משמעות (למעט כלכלית) לאי-עמידה בהם.

מציאות זו תאפשר לחברה החרדית להסתגל לעיקרון העמידה ביעדים. הסדר זה של תקופת ההסתגלות, מבטא את התכלית של פתרון הדרגתי על יסוד הסכמה רחבה וללא כפיה, שהוכרה בפסיקת בית המשפט העליון בעניין חוק טל.

תכלית נוספת לתקופת ההסתגלות היא הגברת ההשתתפות במעגל התעסוקה מתוך הבנה שלהגברת השתתפותו של הציבור החרדי בשוק העבודה תהיה השפעה חיובית על המשק, והציבור כולו ייצא נשכר.

חלוקה לקבוצות בתקופת ההסתגלות:

  • בני 22+: כל תלמידי הישיבה שמלאו להם 22 שנים ביום תחילת יוכלו לקבל פטור משירות סדיר. פטור זה יאפשר להם להכנס למעגל העבודה מיידית.

  • בני 18-22: לגבי קבוצה זו נקבע הסדר ביניים. אותם תלמידי ישיבה יוכלו לבקש את דחיית שירותם, מדי שנה, עד הגיעם לגיל 24. עם הגיעם לגיל 24 יוכלו לקבל פטור משירות סדיר, ומשרד הכלכלה יפעל לשילובם בשוק העבודה, בדומה להסדר המוצע לגבי בני 22 ומעלה.

תקופת הקבע

מיד בסיומה של תקופת ההסתגלות, נכנסת לתוקפה תקופת הקבע, המתחילה ב- 1 ביולי 2017.

בתקופה זו יהיה רשאי שר הביטחון להמשיך ולדחות את שירותם של מיועדים לשירות אשר עמדו בתנאי דחיית שירות ביטחון, כל שנה, עד להגיעם לגיל 21 ואם מלאו להם 21 במהלך שנת הגיוס, עד לסיומה.

בתקופת הקבע יעדי הגיוס הופכים  להיות יעדים מחייבים, ואי עמידה בהם תביא להחלת הוראות חוק שירות ביטחון על ציבור תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שהגיעו לגיל 21.

בחינת העמידה ביעדים תתבצע כך: בסוף כל שנת גיוס (המתחילה ב-1.7 ומסתיימת ב-6.30 ) בודקים לגבי כל מי שמלאו לו 21 באותה שנת גיוס, האם הייתה עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה, דהיינו, האם היו מספיק מתגייסים לשירות סדיר או משרתים בשירות אזרחי, מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים בתקופת הקבע, בהתאם ליעד שקבעה הממשלה.

אם הייתה עמידה ביעדים, שר הביטחון יוכל להמשיך ולדחות את שירותם של מיועדים לשירות ביטחון מידי שנה בשנה, עד הגיעם לגיל 26 ובהגיעם לגיל זה יוכל שר הביטחון לפטור אותם בצו מחובת שירות סדיר. סמכות זו של שר הביטחון לדחות את שירותם תמשיך לחול לגביהם גם אם בשנה מסוימת, טרם הגיעם לגיל 26, לא הייתה עמידה בייעדי הגיוס.

לעומת זאת, אם לא הייתה עמידה ביעדי הגיוס החל משנת הגיוס שתחילתה ביולי 2016, על מיועדים לשירות ביטחון, בני 21 ומעלה תחול החובה לשרת בשירות צבאי או בשירות לאומי–אזרחי.

במסלול זה ניתן הדגש להחלת חובת השירות על תלמידי הישיבות, החל מגיל 21 ומתן בכורה ועדיפות לשירות הצבאי.

הצעת החוק קובעת כי די בשנה אחת שבה לא עמדו ביעדים, כדי להחיל חובת גיוס, ולאחר מכן לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור.

הסדר זה מאפשר כיבוד אורח חייהם הייחודי של החרדים, אך בכל זאת מגביר את השתתפותם בנטל השירות הצבאי, ומאפשר את שילובם של בני הישיבות בשוק העבודה לאחר השירות הצבאי.  מתוך אותם רציונלים החליטה הוועדה לאפשר, למי שמלאו 21, שירות במסלול השירות האזרחי.

אולם, מאחר שהשירות האזרחי, לתפיסתה של הוועדה, חייב להיות חלופה הולמת לשירות הצבאי, מוצע כי יתאפשר שירות במסגרת השירות האזרחי, במתכונתו הנוכחית עד שנת 2019 בלבד. לאחר מכן, תנאי להמשך שירות במסלול זה הינו העברת כובד המשקל לשירות אזרחי ביטחוני –  שירות בגופי מערכת הביטחון או באלה הקשורים לביטחון הפנים.

בנוסף, כחלק מהאיזונים שמבקשת הצעת החוק לקבוע ומתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה בישיבות,  גם במצב דברים שבו לא עמד ציבור לומדי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, יוכלו כ- 1800 מתמידים הלומדים  בישיבה להמשיך ולקבל דחיית שירות, לתקופה שלא תעלה על שנה בכל פעם,  עד להגיעם לגיל 26 ומתן פטור בגיל זה.

עדכונים שוטפים בנושא ועדת שקד – הועדה לשוויון בנטל

נאום חברת הכנסת שקד על חוק שירות בטחון

ח"כ שקד נשאה היום בבוקר (ג') נאום מרגש וגדוש במסרים לכלל החברה הישראלית, בתום העבודה המרובה בוועדה לשוויון  בנטל וטרם ההצבעה על חוק שירות בטחון וחוק שירות אזרחי. שקד פתחה בביקורת על שמו של החוק ואמרה כי "המילה "נטל" מחמיצה את העניין האמיתי. "נכון, בעולמנו הציני והפוסט מודרני דיבור על ציונות הוא מושא ללעג… אבל […]